חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' אטיאס

פסק דין

בפני תביעתה של חברת פרטנר תקשורת בע"מ לתשלום סך 40,931 ₪ המהווה לטענתה את חובו של הנתבע כלפיה בגין ציוד ושירותים סלולאריים שסיפקה לו.

התובעת מסתמכת על תצהירה של הגב' יהלי וולף על פיו נטען שהנתבע לקוח של התובעת מאז שנת 1999 ומאז נרכשו או שודרגו מכשירים ומנויים רבים (כ-28 במספר) כאשר כל פעם נפרסו התשלומים בגין הציוד לתקופה של 36 חודשים.

התובעת צירפה העתק של 14 הסכמי שדרוג שכאלו.

על פי הנטען עקב ניוד או סיבות אחרות,נותרו ברשות הנתבע בשנת 2008 "רק" 24 מנויים פעילים מתוכם 5 מכשירי רכב.

ביום 29.9.09 ביקש הנתבע לנייד לפני תום תקופת ההתחייבות 14 מכשירים שמפורטים בסעיף 14 לתצהיר.

בנוסף ביקש לחסום 3 מנויים נוספים גם זאת לפני תום תקופת ההתחייבות.

התובעת ניסתה לחייב את אמצעי התשלום ביום 29.9.09 ומשהתברר כי הנתבע ביטל את ההרשאה,נכנס להליך של גבייה אצל התובעת ומכאן התביעה.

הנתבע טוען כי גילה חיובים תמוהים בחשבונותיו ופנה לתובעת ששלחה אותו מנציג לנציג ללא מענה.

הנתבע מלין על כך כי בגין 3 מכשירים שביקש להסיר חויב בסכומים שונים ללא הצדקה וכי לגבי 4 מנויים אחרים כלל לא ברור לו למה חויב שכן הללו אינם מוכרים לו ומעולם לא היו שלו.

משכך ולאחר שפניות רבות למרכזי התובעת לא הביאו לפתרון מבחינתו, הורה על הפסקת התשלומים.

העדים נחקרו,ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי ובהתאם לתקנה 214ט"ז לתקסד"א.

הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה,משמע על התובעת לעמוד בנטל ולהוכיח כל עובדה ועובדה הן ביחס לחבותו של הנתבע והן ביחס לחובו בגין חבות זו.

בית המשפט או הנתבע אינם מנהלים את התביעה בעבור התובעת ולא הם אלו שצריכים לשכנע עצמם בדבר צדקתה.

מסתבר שקל מאד לחתום על אין סוף הסכמים,שדרוגים,"תוכניות","הטבות" וכל וריאציה אחרת של התקשרות ארוכת טווח שמאחוריה שלל דפים מלאים באותיות קטנות יותר או קטנות פחות,כך גם קל מאד להגיש תביעות בגין אותם הסכמים ושדרוגים ואח"כ לתמוך אותן בתצהירים "סטנדרטיים" הנתמכים במאות נספחים והקושי מתחיל כאשר צריך להוכיח את אותן תביעות לפרטיהן.

התביעה שהוגשה כנגד הנתבע היא תביעת "תבנית" סטנדרטית,קצרצרה ולקונית. לתביעה זו צורפו שני דפים (מתוך 11) מהסכם מיום 17.7.07 שלא ניתן להבין ממנו כלום למעט כנראה הצטרפות בגין מנוי אחד לתוכנית כלשהי,אין פירוט לא של סוג עסקה,לא של תיאור מכשיר,לא של תנאים או התחייבויות,לא מספר תשלומים ולא בדבר קנסות או עמלות בגין הפרת התחייבות.

מה שצורף לתביעה הם סתם דפים שלא קשורים לכל שלל המספרים/המנויים/ההסכמים/השדרוגים שאח"כ הפכו להיות חלק מהתביעה והם סתם דפים כדי "להכשיר" את יסוד "הראיה בכתב" הנדרש בתביעה לצורך הגשתה בהוצל"פ.

הנספח השני לתביעה כולל שני דפים המהווים "פירוט חוב ללקוח". התקווה להבין מה בין ההסכם הקטוע שצורף ולבין הסכומים הנקובים בפירוט החוב נגוזה מיידית ברפרוף העין הראשון.

נספח זה צורף ע"מ ל"הכשיר" גם את יסוד הסכום הקצוב לצורך הגשת התביעה בהוצל"פ.

אין קשר מוכח (או לפחות מובן) בין ההסכם הקטוע שצורף ולבין 41 סעיפי חיוב שונים המופיעים בפירוט החוב.